חוות דעת פסיכיאטרית

חוות דעת פסיכיאטרית

 ישנה אמרה ידועה שאנשים מבוגרים עונים אותה לגבי הילדים שלהם- כל האצבעות שלי אבל הן שונות זו מזו. כך גם הדעות של אנשים. אנשים נבדלים בתכונותיהם השונות, אמונותיהם וגם במצבים ובנקודות ההסכמה שלהם. ניתן לומר שברוב התחומים תהיה הסכמה רחבה בין אנשים שונים אולם מה קורה כשאין הסכמה?

החברה פיתחה מספר מנגנונים ובלמים על מנת להסדיר את היחסים בין האנשים שאלמלא היו כאלו היה נוצר כאוס. הכללים הבלתי כתובים , בחברה שלנו, קובעים שבמצבים של חוסר הסכמה בין אנשים, יש להגיע לדיון ולדו שיח בין הצדדים החלוקים בדעותיהם ובמידה ואין הסכמה ביניהם יצטרכו גורם שלישי שיפשר, יגשר או ישפוט ביניהם. חוות דעת פסיכיאטרית  מהווה כלי עזר עבור המנגנונים הללו לצורך החלטה בדבר קביעת מצב מסוים.

 המטרות השונות  של חוות דעת פסיכיאטרית

מכיוון שחוות דעת אמורה לענות על שאלה ספציפית ולא לתת אמירה כללית, כדאי לחלק את המטרות שלשמן נערכת חוות דעת רפואית כזו לשתי קבוצות עיקריות:

הליכים פליליים- חוות דעת פסיכיאטרית שנערכת לצורך בחינת האחריות הפלילית של האדם אמורה לענות על שתי שאלות עיקריות. הראשונה שבהן היא האם בנקודת הזמן הזו האדם שמואשם בעבירה מסוימת יכול לעמוד לדין. האם המצב הנפשי שלו הוא כזה שכשיר לעמוד למשפט. השאלה השנייה היא האם בעת ביצוע העבירה לכאורה הוא היה שפוי בדעתו.

הליכים שאינם פליליים (אזרחיים)- חוות דעת בתחום האזרחי דנה במצבים הנפשיים הרגשיים, הקוגניטיביים והתפקודיים הקשורים להליכים שאין בצדם הליכים פליליים ושהמשמעות שלהם היא לקבוע מה היכולות התפקודיות או הפגיעה ביכולת התפקוד של הנבדק. דוגמאות למקרים שכאלו הן חוות דעת המוגשות לביטוח לאומי (או בכל תביעה אחרת) לצורך קביעת נכות נפשית , חוו דעת בעניין היכולת לערוך צוואה, לחתום על חוזה, למינוי אפוטרופוס ועוד.

 חוות דעת פסיכיאטרית היא חוות דעת רפואית שנערכת על ידי פסיכיאטר מומחה. תהליך העריכה של חוות דעת כזו הוא כמו בכל מקרה רפואי. חוות דעת פסיכיאטרית צריכה לכלול את כל המרכיבים המקובלים של בדיקה מקובלת.

תהליך העבודה:

הבדיקה עצמה- בשלב זה הנבדק והפסיכיאטר משוחחים ונלקחים פרטים כלליים על התפתחות, השכלה, משפחה, מחלות רקע, מידע רפואי לגבי תרופות שנוטלים ורגישויות והרגלים שונים. הפסיכיאטר ישאל לגבי מצבים רגשיים ונפשיים מהעבר, דפוסי התנהגות שאופייניים ועוד.
לאחר השלב הזה או ביחד עמו, הפסיכיאטר עיין בחומר הרפואי שיש בידו וינסה לראות מה התמונה הכוללת שיכולה להסביר ולכוון לצורך הגעה למסקנה בדבר מצבו הנפשי, הקוגניטיבי או ההתנהגותי ומה ההשלכות לכך.

הממצאים של הבדיקה יהיו בשני מישורים. המישור הראשון הוא מה שנאמר  על ידי הנבדק. המישור השני יהיה מה הפסיכיאטר מוצא באופן אובייקטיבי . מה הממצאים שאינם נאמרים, שהם למעשה לב ליבה של הבדיקה הפסיכיאטרית. לדוגמא, אדם הטוען שביצע עבירה בשל היותו נתון להזיות. במהלך הבדיקה הפסיכיאטר ישים לב האם ישנם ממצאים מקובלים ומוכרים שמצביעים על נכונות הטענות שלו. במקרים אחרים שלצורך קביעת נכות, או קביעת יכולות אחרות של הנבדק, יצטרך הפסיכיאטר לתת תשומת לב לממצאים בבדיקה שיכולים להצביע ולתמוך בחומרה מסוימת של ההפרעה שעומדת על הפרק.

במידת הצורך, הפסיכיאטר יכול וצריך לבקש להשלים בדיקות שנדרשות על מנת להגיע למסקנות בדבר מצבו של הנבדק. בין הבדיקות הללו שמתבקשות לעתים תדירות יותר ניתן להזכיר בדיקות הדמיה, בדיקות דם ושתן והערכות קוגניטיביות ואישיותיות.

האם חוות הדעת מחייבת את הרשויות?

חוות דעת רפואית שמוגשת אינה מחייבת שום רשות בקבלתה באופן אוטומטי. בסופו של דבר גם על מסקנות חוות הדעת יכולה להיות מחלוקת ואז בית המשפט יצטרך להכריע בין הצדדים או לחילופין למנות מומחה מטעמו שהוא יעזור לבית המשפט להגיע אל ההחלטה ולמצוא את ה"אמת" בתוך סבך ההערכות וחוות הדעת.

 חוות דעת פסיכיאטרית שערוכה באופן יסודי, על פי כל הכללים, שתסקור את המידע האובייקטיבי יחד עם המידע הסובייקטיבי שמועבר מהנבדק וקרבתו לפסיכיאטר. רק חוות דעת שמתייחסת לכל המרכיבים הללו, תעבור את הסף הראשוני הנדרש להתייחסות אליה כאמינה