פסיכוגריאטר

פסיכוגריאטר

מתי צריך לפנות אל פסיכוגריאטר

האוכלוסייה בעולם הולכת ומתבגרת. הגיל הממוצע של האוכלוסייה היום יותר גבוה משהיה לפני 50 שנה. תורמים לכך השינויים הדמוגרפיים והשינויים באיכות הרפואה שזמינה לציבור. מחד, תוחלת החיים עלתה ומאידך שיעור הילודה פחת. השינויים הללו הביאו לצורך מעשי בהתמקצעות בתחומי בריאות הנפש האופייניים לגיל המבוגר ואיש מקצוע זה נקרא פסיכוגריאטר.אבל מתי פונים לערוך אבחון פסיכוגריאטרי?

פסיכוגריאטריה היא תחום ברפואה שעוסקת בבריאות הנפש בגיל המבוגר. יש צורך בהתייחסות מיוחדת לקבוצת הגיל הזו. אנשים בגיל המבוגר, לאחר גיל 65 לערך, שונים באופן מהותי מאנשים בגילאים צעירים יותר. לא רק שהם מבוגרים יותר מבחינה כרונולוגית, הגוף שלהם וחילוף החומרים אחר, הם נוטלים יותר תרופות , סובלים מיותר מחלות והחוויות שעברו והשינויים באורחות החיים ומהלכם מטילים את משקלם היחסי . שינויים כמו אובדנים של בני זוג וחברים משפיעים על הרווחה הנפשית של הפרט. שינויים במקומות מגורים ומחלות.

בשל המורכבות של הצרכים בגיל המבוגר, ישנם מספר תחומי התמחות ברפואה שמהם יוצאים פסיכוגריאטרים. הגישה והתפישה של כל תחום התמחות שונה משל רעותה. התפישה המקצועית של גריאטר תהיה שונה מזה של פסיכיאטר ולא תתאם בהכרח לזה של הנוירולוג. באופן כללי ניתן לומר שהפסיכיאטרים עוסקים בצד הנפשי, התנהגותי ורגשי של הגיל המבוגר ואליו יכולה להתלוות כמובן תהליכים מוכרים של הזדקנות שהמוכרת ביותר שבהן היא דמנציה על כל סוגיה. גריאטרים ונירולוגים עוסקים בתחום הזה מנקודת מבטם.

הפרעות נפשיות יכולות ללוות את האדם מגיל תצעיר והגיל המבוגר מתאפיין בהחמרה של חלק מהם ובשינוי הביטוי באחרות. לעתים בני משפחה מייחסים שינויים בהתנהלות ובמצבו של המבוגר לתהליכים נורמטיביים של זקנה. לעתים זה אכן כך. אולם כאשר השוני בין ההתנהלות הרגילה המוכרת אצל האדם למצבו החדש בולט, יש לנסות לברר את הסיבות לכך.

דיכאון היא אחת ההפרעות השכיחות יותר בגיל המבוגר. בגל זה דיכאון אינו בא לידי ביטוי בהצהרות על עצבות או על חוסר חשק אלא על ירידה בתפקוד היומי המוכר- הולכים פחות לפעילויות שהוי נוהגים לעשות, נשארים יותר בבית, מרגישים יותר עייפים. כששואלים אותם ישירות הרבה פעמים מקבלים תשובה של אני לא בדיכאון . כאשר התופעה נמשכת יותר משבועיים, עם ירידה בתאבון ובוודאי כאשר ישנה הבעה של חוסר טעם בחיים, יש לפנות אל פסיכוגריאטר.

התופעה המוכרת ביותר אצל קבוצת הגיל השלישי היא הפגיעה בזיכרון. יחד עם זאת יש לזכור שלא כל פגיעה בזיכרון משמעה דמנציה ולא כל ליקוי בהתמצאות מחייב טיפול. ואלם כאשר התופעה הזו חוזרת ונישנת, ישנה תחושה של בלבול, המצב מחמיר ערב, ושישנם שינוים נוספים בהתנהלות ובאופי של המבוגר יש לשקול ברצינות לפנות אל פסיכיאטר או פסיכוגריאטר. בין השינויים שמוכרים כתהליכים שיכולים להצביע על צורך בפניה אל פסיכוגריאטר כדאי להזכיר- חוסר שליטה על שתן, התקפי כעס, תחושה של חוסר יכולת להיות לבד, תלות מוגברת , תלונות על ביעות גופניות כגון עצירות, חוסר שינה ופחדים חלקם יכולים להיות אמיתיים וחלקם לא מציאותיים.

 הפניה אל פסיכוגריאטר נועדה לצורך אבחון , טיפול ועל מנת להעריך את היכולות השונות של הבוגר. הטפול נועד כמובן, לתת מענה לצרכים ולשינויים שחלו אצלו- לשפר את המצב רוח, להפחית מהחרדה ולפעמים אפילו לשפר את הזיכרון ולעצור את תהליך ההתדרדרות. במקרים אחרים המטרה יכולה להיות להעריך את היכולת של המבוגר להגיע להחלטות נכונות ושקולות ולדאוג לטיפול ולאיכות חיים טובה לשנים שלאחר מכן.